רפואה אוריקולרית היא מערכת הוליסטית המבוססת על צורך בוויסות מערכות הגוף ומתודולוגיה לסילוק הפרעות באמצעות הרמוניזציה של תהליכי אנרגיה ושיקום הומאוסטזיס אנרגטי על ידי השפעה על נקודות הממוקמות על פני האפרכסת. באמצעי רפואה אוריקולרית רבים ומגוונים: דיקור, אלקטרואקופונקטורה, אקופרסורה, לייזר, כרומותרפיה, מוקסתרפיה וכו'

רפואת אוריקולרית היא התחום היחיד שיעילותו נתמכת על ידי מחקרים רפואיים מבוססי ראיות. כיום, רפואת אוריקולרית היא חלק מהכשרת הרופאים באוניברסיטאות רפואיות בצרפת, גרמניה וקנדה.

רקע היסטורי

בשנת 1956 פרופסור לנוירולוגיה ד"ר פול נוגייר, אביה של רפואת אוריקולרית, הציג בקונגרס Société Mediterranéenne במרסיי את הקשר בין הסומטוטופים (נקודות) הממוקמים על פני האפרכסת לבין האיברים וחלקי הגוף. ב-1966 הוא גילה שגירוי של האפרכסת קשור לשינויים באיכות הדופק בעורק הרדיאלי וכינה את התופעה הזו "Reflexe Auriculocardiaque" (אות אוטונומית של כלי דם, VAS). מאז, זוהו יותר מ-1,000 נקודות דיקור. בשנת 1989, במושב של ארגון הבריאות העולמי, שנערך בעיר ליון (צרפת), הוכרה אוריקולואפונקטורה כשיטת טיפול רשמית.

תחומי ההתמחות של הרפואת אוריקולרית: אורטופדיה, רפואת ספורט, טיפול בכאב, אלרגולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, ריפוי בדיבור, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, דרמטולוגיה, פסיכולוגיה קלינית וכו'