סיאטיקה (לחץ על העצב הסיאטי)

סיאטיקה היא אוסף של תסמינים הקשורים ללחץ על העצב הסיאטי. המחלה מלווה בכאבים עזים ובמקרים מסוימים גם בחוסר תפקוד חלקי של איברי האגן.

מידע כללי

העצב הסיאטי ) בעברית "עצב השת" ( הוא העצב הארוך והעבה ביותר בגוף האדם. תחילתו בחוט השדרה ברמה של החוליות המותניות L4-5 וחוליות סקרליות S1-3. העצב עובר דרך ה-piriformis foramen בשרירי העכוז ועובר במורד החלק האחורי של הישבן והירך עד לברך שם מתפצל.

לרוב מתרחשת צביטה או דחיסה בגובה עמוד השדרה המותני המאופיין בהיווצרות שכיחה של בלטי דיסק ובקעים. מקרה מעט פחות שכיח הוא לחץ באזור הפתח הפירפורמי, המתפתח על רקע התכווצות שרירים חדה שנקרא תסמונת פיריפורמיס (באנגלית: Piriformis syndrome או  (Deep Ggluteal syndrome.

גורמים אפשריים להיווצרות לחץ על העצב הסיאטי:

• אוסטאוכונדרוזיס של עמוד השדרה המותני והסקראלי, בליטות ובקעים של דיסקים בין חולייתיים  הגורמים להיצרות של תעלת עמוד השדרה או\ו דחיסה של השורשים היוצרים את העצב;• פציעות בעמוד השדרה;• הפרעות יציבה, עקמת של עמוד השדרה המותני;• מחלות של מפרק הירך, במיוחד ארתרוזיס;• מחלות דלקתיות של איברי האגן, מלוות בעווית רפלקסית של סיבי שריר;• היפותרמיה;• תצורות תופסות מקום באזור העצב הסיאטי: גידולים שפירים וממאירים, מורסות;• הריון: הפרה מתרחשת על רקע לחץ מהרחם המוגדל על מבנים הסמוכים.

גורמי סיכון להיווצרות סיאטיקה:

• משקל גוף עודף;

• צריכה לא מספקת של מינרלים מהמזון;

• שיכרון חריף או כרוני (מלחים של מתכות כבדות, אלכוהול, סמים);

• הרפס זוסטר הממוקם באזור העצב הסיאטי.

תסמינים

התסמין העיקרי הוא כאב שמתחיל בישבן ומתפשט לאורך החלק האחורי של הירך עד לברך ולקרסול. בהתאם למיקום ומידת הלחץ הכאב יכול להיות חד ופתאומי או כאב עמום שאינו שוכך לאורך זמן.

אם הצביטה מתרחשת באזור עמוד השדרה או מפרק הירך, הכאב מתגבר בעת הליכה, כפיפה או קירוב רגליים.

תסמונת פיריפורמיס מאופיינת ב:

• כאב עמום על פני כל פני הירך;• תחושת קרירות או צריבה של העור באזור הפגוע;• ירידה ברגישות לאורך החלק האחורי של הירך ובאזור גיד אכילס;• הזעה בכפות הרגליים, תחושת חום באצבעות הרגליים.

אם אחד מהעורקים הגדולים העוברים באזור זה נצבט יחד עם העצב, המטופל יחווה סימפטום של קלאודיקציה (צליעה לסירוגין). בהליכה ממושכת מתרחשים כאבים ברגל, המלווים בחוסר תחושה של האצבעות ובעור חיוור באזור זה. התופעות חולפות עם מנוחה. חוסר תפקוד קל של איברי האגן מתפתח לעתים קרובות (דוגמה: "השיה במתן שתן").

מה עלול לייצר את אותם התסמינים אבל אינו סיאטיקה:

• נקודת הדק (Trigger Point) פעילה של שריר gluteus minimus (לדוגמה: אם הלכת לעיסוי וזה עזר לך, אז לא הייתה צביטה על העצב הסיאטי והבעיה מקורה ברמת השריר ולא נוירולוגיה)

אבחון

אבחון של סיאטיקה מצריך בדיקה מקיפה של המטופל. 

• תשאול של המטופל במהלכו הוא מעלה את תלונותיו. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לאופי הכאב, עוצמתו, תחושות נוספות במהלך התקף;

• אנמנזה: זמן הופעת המחלה, נוכחות פתולוגיות כרוניות, פציעות בעבר וכו' מצוינים;

• בדיקה: הערכת איכות הרפלקסים, מצב עמוד השדרה, זיהוי אזורי הכאב הגדולים וכו';

• בדיקה: תקינות שרשראות התנועה (רכבות אנטומיות)

• צילום רנטגן, CT או MRI של עמוד השדרה המותני והעצי לזיהוי סימנים של אוסטאוכונדרוזיס, בליטות או פריצות של דיסקים בין חולייתיים, היצרות של חוט השדרה;

• אולטרסאונד של האזור הפגוע, המאפשר לך לראות עווית שרירי, קרעים, הצטברות נוזלים, דלקות בבורסות (בורסיטיס) וגידולים למינהם;

• סריקה דופלקסית של כלי הגפיים התחתונים (USDG): מאפשרת לך להעריך את מצב העורקים והוורידים, להוציא את הגורם לכלי הדם להפרעות;

עצב חזק התעורר על רקע מחלות של אברי האגן, תידרש התייעצות נוספת עם אורולוג או גינקולוג וכן בדיקה מתאימה (אולטרסאונד, בדיקות, מריחות וכו').

דרכי טיפול

טיפול בעצב סיאטי צבוט דורש גישה משולבת. היום גם הרופאים מאמינים בשילוב של טיפול תרופתי, אוסטאופתיה וכו'.

טיפול תרופתי

בהתאם לחומרת התסמינים, הרופאים רושמים תרופות מהקבוצות הבאות:

• משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs): תרופות המבוססות על ארקוקסיה, אטופן, קטנול, דיקלופנק וכו' בכדי לבלום את התהליך הדלקתי וגם להפחית את הכאב. 

• סוכנים הורמונליים (דקסמתזון, הידרוקורטיזון, פרדניזולון): מקלים על דלקת ונפיחות של רקמות. תרופות אלה נרשמות כאשר משככי כאבים ו-NSAIDs אינם יעילים.

• תרופות להרפיית שרירים (מוסקול): תרופות המקלות על עווית שרירים ובכך מקלות על דחיסת עצבים;

• ויטמיני B: עוזרים לשפר את ההולכה העצבית, משמשים להקלה מהירה על חוסר תחושה, רגישות יתר ותסמינים פתולוגיים אחרים.

טיפולים שאינם תרופתיים כוללים:

• רפואת אוריקולרית: השפעה על נקודות פעילות ביולוגית באמצעות מחטים דקות מסייעת בהקלה על התכווצויות שרירים

• רפואה פוטון: חשיפה לספקטרום אור ולתדרים

• אלקטרו-אקופונקטורה 

• אוסטאופתיה: מניפולציה של אזורים מרוחקים בגוף כדי להקל על חוסר איזון מבני.

• קינסיו טייפינג

סיבוכים אפשריים

חשוב לזכור כי ההחלטה כיצד לטפל בעצב סיאטי צבוט בגב התחתון או באזור העכוז יכולה להיעשות רק על ידי המטפל. טיפול עצמי יכול לגרום להידרדרות משמעותית עוד יותר של המצב, כמו גם להתפתחות של סיבוכים.

התוצאה הסבירה ביותר של טיפול לא נכון היא הפיכת המחלה לכרונית. במקרה זה, אדם נאלץ לחיות שנים עם כאב בעוצמה משתנה, שמותיר חותם על מצבו הפיזי והפסיכולוגי.

המטופל עלול לחוות:

• עם חוסר היעילות של משככי כאבים;

• עם שיתוק מלא או חלקי;

• עם הפרעה של איברי האגן;

• עם אי סדירות במחזור ואפילו אי פוריות;

• עם עצירות;

• עם נדודי שינה ודיכאון.

כדי להימנע מסיאטיקה מומלץ:

• לנרמל את משקל הגוף;

• להימנע מנשיאת חפצים כבדים;

• להימנע מהיפותרמיה;

• לשפר יציבה;

• לעסוק באופן קבוע בספורט ברמה חובבנית לחיזוק השרירים, לשחייה יש השפעה טובה במיוחד;

• לאכול נכון ומאוזן ללא שימוש יתר במזון שומני, מעושן, חריף ומשומר;

• למזער מתחים.

אם אתם חווים אי נוחות וכאבים בגב התחתון או בכל אזור אחר, חשוב לפנות מיד למטפל ולעבור בדיקה. אוסטאוכונדרוזיס ופתולוגיות אחרות ניתנות לטיפול בצורה יעילה יותר בשלב המוקדם של התפתחות.

מקורות

1. Shastrakar R, Nakhate M, Sawant VG. מחקר של וריאציה בחלוקה הגבוהה של העצב הסיאטי והקשר שלו עם שריר Piriformis. Med Res Chron. 2015;2(3):359-65.

2. Rickards L.D. היעילות של טיפולים לא פולשניים לכאבי טריגר פוציאליים פעילים: סקירה שיטתית של הספרות. Int J Osteopath